לקראת אמצע העשור הקודם החל להתגבש הסידור העכשווי של המסחרית הגדולה, בגלל תקני יורו חדשים שאפשרו הגדלה של נפח ההובלה — עד 18 מ“ק ול־7.2 טון משקל כולל — מה שהוביל לשפע עצום של גרסאות, בייחוד בוואנים.
תקני יורו אחרים, אלה הקשורים בזיהום, הובילו עם כניסתם לתוקף להצגה של דגמים חדשים או לפחות מחודשים. הפעילות בתחום הבטיחות, שגרמה להכנסת מערכות בטיחות למכוניות נוסעים — בהתחלה מתריעות, בהמשך פעילות — לא השאירה את המסחריות מאחור. זה היה ברור שגם הן צריכות להצטייד בכאלה.
אבל לא הכל פוליטיקה. בדרך, נכנסו לשירות מערכות תקשורת, שבמסחריות היה להן תפקיד מעבר להספקת שירותי בידור. מעבר לניווט, מדובר בתקשורת עם המשרד, ניטור תקלות, מעקב אחר מסלול עבודה — ובקיצור: מערך אינטראקטיבי שלם המנטר ומדווח על כל דבר הקשור בעבודה, ברכב ובנהג.
תוך כדי גדל הביקוש למסחריות גדולות באופן ניכר ביותר. היינו כותבים דרמטי, אבל זה משומש מדי. מעבר לגל הראשון, עם ביזור האוכלוסייה והקמת מרכזי מסחר מחוץ לעיר, נוצר גל שני שמקורו במסחר המקוון.
בקיצור: צריך מסחריות גדולות, נקיות מזיהום, בטיחותיות, מתקשרות, יעילות. הכי בקיצור: צריך דגמים חדשים.
הקטע של קראפטר
ב־1950 הציגה פולקסווגן רכב מסחרי גדול בשם LT, ודור שני שלו ראה אור רק ב־1996. אותו דור שני, שנראה כמו רכב מסחרי עדכני, היה למעשה מרצדס ספרינטר (דור ראשון). ב־2006 הציגה פולקסווגן דור ראשון לדגם שנשא את השם “פולקסווגן קראפטר“ — למעשה מרצדס ספרינטר (דור שני).
שיתוף הפעולה הזה, הקיים כידוע גם בדגמים אחרים של רכב מסחרי, הגיע לסיומו לקראת תום כהונת הדגמים האלה, בשנים 2016־2017; פולקסווגן, בין השאר, השתלטה בסוף העשור הקודם על מאן, ואך טבעי היה שתרצה לחדש את קו הדגמים המסחריים שהיה לשתיהן בזמנו (סדרה G, 1979־1993), ושיהיה למאן קו מוצרים קל (3.5־7 טון) — כמו לאיווקו, מותג רנו וכמובן מרצדס עצמה.
ב־2017 הוצגו קראפטר החדש, מאן TGE הזהה לו ומרצדס ספרינטר חדש. תחילת השיווק של דגמים אלה עברה לסוף 2018 ולתחילת השנה הזו.
התכנסות
פולקסווגן קראפטר החדש מוצע, כמו כל המסחריות הגדולות ממוצא אירופאי, באותו שפע של תתי־דגם וגרסאות, הכולל ואן, קומבי, נוסעים, משא (טנדר) תא־נהג יחיד או תא־נהג כפול (עם/בלי ארגז); שלושה בסיסי גלגלים, ארבע רמות אורך, שלוש רמות ומשקל כולל 3.5-7.2 טון; מבין כל תתי הדגם והגרסאות, מוצע בישראל קראפטר רק בתצורות וואן סגור או משא בגרסאות 3.9-5 טון. לדגם מנוע 2.0 ליטר אחד במספר רמות הספק, תיבה ידנית (6 הילוכים) או אוטומטית
(8 הילוכים), וההנעה אחורית, כפולה או קדמית.
הגרסה שהתייצבה למבחן היא ואן, 5 טון, ארוך־גבוה — בסיס גלגלים, 449 ס“מ; אxרxג, 683x207x263 ס“מ; נפח הטענה, 13.6 מ“ק; משקל להובלה, 2.25 טון; מנוע כפול־מגדשים מייצר 177 כ“ס ו־41.8 קג“מ(ב־1500-2000 סל“ד), התיבה אוטומטית וההנעה אחורית.
בכל הקשור לאבזור יצוינו פנסי לד (אופציה), דימום/התנעה, מושב נהג הידראולי, מולטימדיה מקורית (כולל קאר פליי/אנדרואיד אוטו), מדף עילי אורכי, מסעד מושב ליצירת שולחן ועוד כיו“ב. במערכות הבטיחות: התרעת עייפות, ניטור סטייה מנתיב ותיקון, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור מרחק לפנים, בלימה אוטונומית. חיישנים סביב, מערכת עזר לחנייה (כולל נגרר, אם מחובר).
תכל’ס
עיצוב החזית של קראפטר החדש מכריז שהוא מעכשיו ושהוא של פולקסווגן. השאר כמו כל מסחרית מזה עשרים שנים. הכניסה נוחה ומזמינה, תודות לשתי ידיות אחיזה, עניין פשוט אך נדיר באופן תמוה בדגמים אחרים. המושב — הידראולי של איסרי, עם כיול לפי משקל נהג, כולל הארכה לירכיים והקשחת מסעד — נוח למדי, גם בנהיגה רצופה לאורך שעות. חלקו האחורי של בסיס המושב שוקע מעט, השאר ממש בסדר.
שדה הראייה החוצה טוב מאוד, המראות הגדולות מציעות כושר כיסוי נכון, אך משום מה הפנורמיות אינן ניתנות לכוונון. ניתן לקפל אותן חשמלית, אך הדבר אינו אוטומטי. הראות ללוח המחוונים טובה, תנוחת הנהיגה גם, והמושב מציע שתי משענות יד לנהג. מרווח הראש, למרות תא האחסון העילי, טוב; מרווח ברך ימין, בגלל מיקום בורר ההילוכים, פחות טוב. אותו מיקום מקשה גם על מעבר הנהג ממקומו ימינה.
הנדסת האנוש טובה למדי ובעיקר ללא פאולים. תפעול המתגים מצוין, מיקום הבורר טוב לתפעול ידני והגה רב־פונקציות מוסיף. משטחי הפנים מתאפיינים בטקסטורה נעימה לעין, אך אלה נוקשים לרוב. המולטימדיה המקורית מוצלחת, עם נראות טובה, והיא אינה קורסת בתאורת שמש.
כנדרש, יש לקראפטר הרבה תאי אחסון, כולל לא מעט בדלתות, בתקרה, במשטח העליון של סביבת הנהג ועוד. בנוסף, הרמת שני מושבי הנוסעים מגלה ארגז, והורדת מסעד המושב האמצעי מציגה משטח עבודה. ביצוע מצוין לתפעול הנ“ל.
בכל הקשור לחלל ההעמסה, יצוינו לחיוב: כניסה נוחה מהצד ומאחור, עם מדרגה אחורית טובה וידיות צהובות בשני הפתחים, תפעול טוב של דלת הצד, ופתיחה טובה של הדלתות מאחור; יצוינו לשלילה: קיבוע הדלתות מאחור אפשרי רק ב־90 מעלות, אינו אפשרי ב־180 מעלות ולא ניתן לפתוח אותן ל־270 מעלות. מי שרוצה בכל זאת — יזמין סידור זה בתוספת תשלום, או יקנה את הגרסה המאוד ארוכה (739 ס“מ); שם זה תקני.
יוצאים לדרכים
המנוע המשרת את קראפטר מוצע כאמור בשפע גרסאות הספק, ובטרנספורטר, למשל, מדובר בטווח הנע מ־84 כ“ס ועד 204 כ“ס. מנוע 2.0 ליטר זה, שסימולו ‘EA288 Nutz’, תוכנן, כך פולקסווגן, לעבודה מאומצת, ומשרת את קראפטר המשווק כאן בגרסאות 140 כ“ס (3.5 טון; מגדש יחיד) ו־177 כ“ס (5 טון; שני מגדשים). למנוע זה משודכת תיבה אוטומטית 8 הילוכים, כמו זו המשרתת דגמים של אודי, בנטלי ואחרים.
בפועל, מספקת יחידת ההנעה הזו כל שצריך לשיוט, גם במהירות גבוהה, עקיפה, קצב הררי טוב — וגם כאשר צריך את הכל תחת עומס. תגובת התיבה מיידית, ופעולתה חלקה לרוב, אך לפעמים היא מתבלבלת.
צריכת הדלק עמדה בפועל על 8.2 ק“מ/ליטר, נמוך באופן זניח מההצהרה הרשמית (8.7־8.8 ק“מ/ליטר).
נוחות הנסיעה הייתה התגלית הגדולה כאן. קראפטר מציע לנהג נוחות נסיעה טובה מאוד בעיר, במהירויות הרלוונטיות לה ועל כל רפרטואר השיבושים המוכר שם, הודות לכושר ספיגה מצוין של המתלים. גם מחוץ לעיר נוחות הנסיעה ברמה גבוהה, וכושר ריסון טוב של הבולמים שומר על הקראפטר מפני נדנודים על גלי כביש, למשל.
המנוע מפגין נוכחות ווקלית בולטת מדי בעיר, אך מחוץ לעיר קולו כמעט ואינו נשמע. רעש הרוח סביר בכביש בין עירוני “פתוח“, כמו כביש 6, שם גם מהירות הנסיעה גבוהה יחסית. בכביש “סגור“, כמו כביש 44, רעש הרוח כמעט ואינו נשמע ב־80 קמ“ש.
היכולת הדינמית טובה בפניות ארוכות, גם במהירויות גבוהות, ומקנה לכן רמת ביטחון גבוהה. להגה 3.25 סיבובים מנעילה לנעילה — “קצר“ יחסית במסחרית — הוא נוח מאוד לתמרון עירוני, אך צמיגי לתחושה מחוץ לעיר.
מערכות הבטיחות האקטיביות, עניין שנעשה מוכר במכוניות נוסעים בכלל, ביקרות בפרט, פעלו היטב בנסיעה — כלומר, בדקנו תיקון סטייה מנתיב, וזה עבד היטב; לא אתגרנו את עד הסוף את כושר הבלימה האוטונומי, אבל בקרת השיוט האדפטיבית פעל כראוי.
פורקים סחורה
קראפטר הוא נציג הראשון של הדור החדש של המסחריות, זה שנוצר ממש בשנים אלה, המתייצב למבחן בישראל. והבשורה העיקרית — מעבר לשיפורים נדרשים, עמידה בתקני יורו (כעת 6D), קצת עיצוב — היא בהטמעת מערכות תקשורת ובייחוד מערכות של בטיחות אקטיבית. לקראפטר המשווק בישראל יש מערכות כאלה; זה חשוב מאוד, וזה קובע אמת מידה בתחום.
לכשעצמו, הקראפטר נראה ממש בסדר, הכניסה לתוכו והישיבה בו מוצלחות, ותא הנהג נעים לשהייה ולנהיגה. ויש נקודות לביקורת: מיקום בורר ההילוכים מציק לברך, תפעול המראה הפנורמית החסר, אין נעילת דלתות אחוריות ב־180 מעלות, אין מצב תקני ל־270 מעלות, אולם ניתן להוסיפו בתשלום.
יחידת ההנעה טובה והביצועים יותר מאשר מספקים, נוחות הנסיעה משובחת ואיכות הנסיעה הכוללת טובה, והקראפטר מתגלה ככלי מוצלח מאוד לתנועה בכל מתארי הדרכים, גם בנהיגה ארוכה מאוד.
מחירו, 241,000 שקלים (ללא מע“מ) והאחריות היא לחמש שנים/200,000 ק"מ (שנתיים יצרן, שלוש שנים יבואן).
פולקסווגן קראפטר הוא רכב מסחרי מוצלח, עדכני ונעים לנהיגה, מתקדם מכל הדגמים הקודמים לו, והתמודדות של ממש צפויה לו רק מול הדגמים החדשים בתחום.
